On a cold January day I had the honor of guiding a delegation of young politicians from Finland.

Didn’t catch all the names, but they included Cata Mansikka-aho, Aki Ruotsala, and Heikki Autto.

Kitos, Finland!

לאחרונה התבשרנו על כמה גילוים של ממצאים זעירים אך משמעותיים ביותר לשחזור ההיסטוריה בא”י, בעיקר ההיסטוריה של היהדות העתיקה.

בעיר דוד פרופסור רוני רייך ואלי שוקרון דיווחו לפני חודשיים על גילוי טביעת חותם אשר עליו נרשמו האותיות “דכא \ ליה“. לדעתם הכוונה לביטוי “קדוש לה””, ושחותם זה שימש לחתימת מוצרים טהורים שהובאו לבית המקדש.

על קריאה זו הביא סוחר העתיקות המתמחה בחותמות, רוברט דויטש, תמיהה, והציע בבלוג שלו שלטביעת החותם היה לשימוש אחר. משנה קדשים, מסכת תמיד ג 3 מציינת שבפאה הצפונית מערבית של בית המקדש היתה “לשכת החותמות“. מסכת שקלים (ה 4), מרחיבה מה היה השימוש של חותמות אלו: “מי שהוא מבקש נסכים הולך לו אצל יוחנן שהוא ממונה על החותמות, נותן לו מעות ומקבל ממנו חותם. בא לו אצל אחיה שהוא ממונה על הנסכים, ונותן לו חותם ומקבל ממנו נסכים. ולערב באין זה אצל זה, ואחיה מוציא את החותמות ומקבל כנגדן [מיוחנן] מעות.“

מהתאור המשנאי משתמע שהכהנים כפו על מקריבי הקרבנות לרכוש את הנסכים הנילווים באופן עקיף, ע”י חותמות.  מקוממת במיוחד הסיפא המודה שבערב היו מחלקים בינהם מוכר החותמות (יוחנן) ומחלק הנסכים (אחיה) את רווחי היום..

קו פרשנות דומה נקט פרופסור שלמה נאה מהאוניברסיטה העברית, ובפרסום מטעמו הוא מציע שטביעת החותם אכן היתה מעין “קבלה” על מסירת קרבן, אך הוא סבור כי משמעות הטקסט היא “דכ[ר, יום] א, [ש]ל [משמרת] יה[ויריב]“.

יהויריב היתה אחת מ24 משפחות כהונה ששרתו שבועיים בשנה בבית המקדש, והחותם, אם כך, היה “קבלה” על כך שהמקריב הקריב אייל זכר (“דכר” בארמית), ביום א, במשמרת משפחת יהויריב.

כך או כך, חותם זה הוא חפץ ראשון מסוגו, המאפשר הצצה לעולם הקרבת הקורבנות בימי בית המקדש, ותוספת משמעותית להבנה כי למשנה יש ערך היסטורי ריאלי ואמין.

חותם נוסף שזכה לכותרות לאחרונה נחשף בחפירות הצלה של רשות העתיקות באתר קטן שממזרח לעכו בשם חורבת עוצה. החותם, שגודלו כ5 ס”מ, מכיל תבליט של מנורת שבעת קנים, סמל יהודי  מובהק בעת העתיקה, ובחלקו האחורי חרותות כמה אותיות, כנראה שמו של בעל החותם, “ליאונטיס”. שם זה אינו יהודי בהכרח, אך כבר בבית שאן התגלה מבנה שהכיל בית כנסת ובעליו היה בעל אותו שם – “ליאונטיס” (חלקים ממבנה זה מוצגים כיום במבואה החדשה של מוזיאון ישראל).

לדעת ד”ר דני שיאון, חופר האתר, החותם היה כנראה של אופה יהודי, או של בית יצור לשמן זית. בשל הקירבה הגיאוגרפית של חורבת עוצה לעכו סבור שיאון כי המוצרים אשר נוצרו וסומנו בחורבת עוצה נועדו לצריכת הקהילה היהודית של עכו.

הפיתוח התיירותי לא מפסיק להתחדש, ורק בשנה שעברה דיווחתי על הפיתוח התיירותי הנרחב בירושלים. אחד החידושים היה השלמת חשיפת תעלות הביוב שמתחת לרחוב שבין בין בריכת השילוח לכותל המערבי. ההליכה מתחת לאדמה, לאורך למעלה מ500 מ’, וסופם אל מול הכותל המערבי היא אחת החוויות המרתקות שתייר יכול לחוות בסיור בירושלים.

אלא שבגשמי הברכה של ינואר 2012 הכניסה אל התעלה קרסה, והמעבר נסתם. עמותת אלע”ד פועלת כעת במרץ על תיקון הנזקים ופתיחה מחודשת של כלל המעבר, אך נכון לעכשיו הכניסה טרם תוקנה. עם זאת ניתן עדיין ללכת בתעלה את הקטע שבין “חניון גבעתי” לפינת הכותל המערבי.

הגשמים גם הביאו להצפה נדירה של הקטע שנחשף של בריכת השילוח.

ובעוד בעיר דוד מתקנים, בהרודיון מתקינים.

בעת ביקור בהרודיון השבוע עלצתי לראות צוות המתקין מודל של הקבר המלכותי שפרופסור נצר ז”ל  מצא ב2007 במורדות הצפון מזרחיים של האקרופוליס. מהקבר נותר רק הבסיס, וככל הנראה הוא נותץ עוד בעת העתיקה, אך נמצאו מספיק פריטים ארכיטקטונים המאפשרים שחזור של כלל הנפש והסרקופגים שהושמו בו. המודל מוצב ליד הכניסה הראשית, אך הכוונה היא לשלב אותו במרכז מבקרים עתידי. צורתו מזכירה משהו את “יד אבשלום” שבנחל קדרון, אך עם עיטורים דמויי כדים\אורנות על גגו.

בעקבות התקנת המודל “הארץ” פרסם כתבה ובה ביקורת על המודל ותוכניות הפיתוח באתר. אני לא רואה שום פסול בפיתוח עזרים ומרכזי מבקרים באתרי עתיקות, וחושד שמאחרי הביקורת דיעות פוליטיות מסוימות.

התקשורת דיווחה כבר באוגוסט שנה שעברה על הגעת הפרויקט השאפתני של גוגל, “גוגל צילומי רחוב (= Google Street view)”, לישראל. הרעיון השאפתני (והקצת חטטני), הוא מתן צילומי רחוב רציפים של ערים מרכזיות, אותם יכול הגולש לראות על “גוגל מפס (=Google Maps)” בעזרת איקון הדמות הצהובה.

לאחרונה נתקלתי ברכבי הפרויקט משוטטים בסמטאות העיר העתיקה, ובהזדמנות אחרת רכב הפרויקט עבר ממש מולי בעודי חונה (באדום צהוב..) בנקודת התצפית של הר הזיתים.  נקוה רק שזה לא יגמר בדו”ח חניה..

 נכון לסוף ינואר 2012, הצילומים טרם הועלו בתכנת המפות של גוגל, אך סביר שהדבר יעשה בקרוב.

כמידי שנה, ב18 לינואר נאספו להם אלפי צליינים (וכמה מאות תיירים לצלמם..), בשביל לחגוג את טקס ה”אפיפאניה” (=”ההתגלות”) של ישו כבן האלוהים.

השנה הסדירה המדינה חניון פנימי לעשרות האוטובוסים, ולא היה צורך בהסעות פנימיות.  הכל התנהל לפי המתוכנן, למעט האתיופים, שהחליטו השנה לקיים הטקס ביום שלמחרת, עם האשורים.

בשעה 11 הגיע הפטריארך היווני-אורתודוקסי, תיאופילוס הג’ אל מנזר “יוחנן המטביל” (=”קאסר אל יהוד” בערבית), וערך את השלב הראשון של הטקס.

לקראת השעה 12:00 סיים הפטריארך את תפילתו, והחלה התהלוכה הטקסית ממנזר “יוחנן המטביל” אל גדת הירדן.

את תיאופילוס הג’ ליוותה פמליה של אנשי כמורה, ובראשם סדרנים העונדים את התרבוש התורכי, פריט לבוש חובה באימפריה העותמאנית שבוטל לפני לפני מאה שנה, אבל מסורת זו מסורת..

לפניהם צעדה בגאון תזמורת חמת החלילים של בית צחור, שנוסדה בראשית המנדט הבריטי (1919), וממשיכה לחלל בטקסים וארועים שונים עד ימינו.

באתר ההטבלה עצמו ההמולה היתה רבה. אל המים הורשו להגיע רק צליינים המתעדים להיטבל, ולגופם חלוק לבן המיוחד לטבילה. יש מהצליינים הרוסים שנוהגים לשמור חלוק זה ליום קבורתם.

מי שלא יכל לטבול, או אף לצפות בטקס, יכל לראות את שידורו על מסכים גדולים.

בשיא הטקס הפריח הפטריארך יונים והיזה מים קדושים אל עבר הירדן.

לאחר מכן הוזמנו כל המשתתפים למנזר גרסימוס (=דיר חג’לה) לארוחת צהרים בסיסית אך מזינה.

בצד הירדני לא ניכרה פעילות מיוחדת באותו יום, אך הפיתוח בגדה המזרחית רב מאד, ונכון לעכשיו בנויות לאורכו חמש כנסיות, ואף בית מלון מפואר בבעלות רוסית.

 ..למי שהחמיץ, ניתן יהיה לראות את הטקס שוב, שנה הבאה, ב18 בינואר

להתראות!

.

.

.

.

סרטון של התהלוכה שצילמתי עם הפלפון..

Founded and managed by Ido Gruss,  Former Jewish immigrant (Ole Hadash) from South America, “I discover Israel” provides high quality and very personal service to all your need in visiting Israel. www.idiscoverisrael.com

Shalom Danny,

I wanted to thank you again for the perfect tour of Jerusalem! The conference guests where extremely impressed with your knowledge and found it to be a very interesting experience. It was a great success!

Toda Raba!

Nisan Langberg

Associate Professor of Finance

University of Houston

Webpage

Senior Lecturer of Finance

Tel Aviv University

See use of this video in JPOST.COM here.