הכותל המערבי

הכותל הארוך בכתלי הר הבית. אורכו המלא הוא488 מ’, וממנו מתחם התפילה הציבורי הוא60 מ’ (11% בלבד!). קדושתו החלה כנראה ממ14 ואילך, כאשר היהודים החלו מתמקמים ברובע היהודי. הרב עובדיה מברטנורא ב1488 הוא הראשון לציין הכותל המערבי וחשיבותו כשריד למקדש.

הוא קדוש ליהדות כיון ש

א.      מכיל אבני הר הבית מקוריות בבסיסו.

ב.      נחשב למקום הנגיש הקרוב ביותר למקום קודש הקודשים.

מקורו נחשב לבניה הרודיאנית שהרחיבה את מתחם הר הבית לגודל של 144 דונם (=20 מגרשי כדורגל). ב2011 נחפר בסיס הכותל ליד פאתו הדרומית, ונחשף מקוה שבוטל עם הקמתו. המטבעות המאוחרים ביותר במילוי המקוה מימיו של ולריוס גרטוס, קרי כ20 לאחר ימי הורדוס. לדעתי המטבעות במילוי יכלו להגיע שם גם עשרות שנים לאחר ביטול המקוה, ולכן אין להם משמעות.

האבנים לבניה גדולות ועשויות בקפידה. הקטנות שבםה שוקלות 2 טון. כל נדבך נסוג ב2 ש”מ ביחס לזה שמתחתיו. האבנים עצמם מסוג מיזה מלכה (=אבן המלך, מתאפין בגוון לבנבן), ומקורן כנראה מ”מערת צדקיהו”.

השליש האמצעי שלו נחשב לשיקום מימי האומאים. השליש העליון הוא שיפוץ מוסלמי מימי המנדט (ולא של מונטיפיורי, למרות שיש שיר המייחס לו המעשה),

לאחר מלחמת  ששת הימים הוספה השורה העליונה ביותר, בצבע לבן.

הכותל במסורת המוסלמית: לפי המסורת המוסלמית כאשר מוחמד עלה השמימה הוא בא מכיוון מזרח (דרך “מדרגות אל בוראק”), קשר את סוסו, ועלה השמימה. במ19, במסגרת לאמונות וראקציה למיתוג הכותל בקרב היהודים, החלו המוסלמים מזהים את מקום קשירת הסוס בכותל המערבי, ונתנו לו הכינוי “אל-בוראק”.

לפני כן הכותל היה מכונה “קיר הדמעות” (=חא’אט אלמכבה), ושם זה תורגם לאנגלית כWAILING WALL, ומשמעות דומה גם בצרפתית.

הכותל בתרפ”ט: בליל יוה”כ 1928 (תרפ”ט) הציבו היהודים מחיצה בין הנשים לגברים בכותל, בניגוד לססטוס קוו, והמוסלמים טענו לנסיון השתלטות על הר הבית. הדבר הביא למהומות, אך ללא מקרי מוות. בט באב 1929 ערכו אנשי בית”ר הפגנה בכותל בעד זכות התפילה שם. בשישי שלאחריו, לאחר דרשת אמין אל חוסייני בהר הבית, החל המון ערבי פורע ביהודים בירושלים, ולמחרת, בשבת חל הטבח בחברון.

בעקבות המאורעות הבריטים קבעו תקנות שונות, ובינהם שהשימוש בכלי קודש בכותל אסור, וקריאת התורה מותרת רק בימי חג. זה אומר שלא תיתכן תפילת ראש השנה ויוה”כ כי שופר נאסר. בתגובה אנשי בית”ר היו מגניבים שופר לרחבה, ומוציאים אותו ברגע התקיעה.

הכותל לאחר 1967: מיד לאחר מלחמת ששת הימים פונתה שכונת ה”מוגרבים” שהיתה מול הכותל (תוך שלוש שעות..), ונוצרה הרחבה. פתקים המושמים בכותל מוצאים פעמיים בשנה, לפני החגים, ומועברים לגניזה.

ב2010 מעריכים כי ביקור 8 מליון איש.

כתובות על הכותל: מנהג שהחל במ19, ובועדה שהוקמה אחרי מאורעות תרפ”ט הוחלט גם לאסור את זה. ניתן עדיין להבחין בכמה שמות, כגון “יהודה דוב (בן רבי) יוסף יעקב הלוי“.

.

חפירות בחלקה המזרחי של רחבת הכותל:

ב2005-9 נעשו חפירות הצלה בחלק המערבי של רחבת הכותל לשם הקמת מרכז מבקרים. הממצאים:

בית ראשון: במ7- היתה פה חציבה ונבנה בית 4 מרחבים (!). הוא ניטש באופן מסודר במ6-, וכנראה מרעידת אדמה עוד לפני הכיבוש הבבלי.

6 חותמות התגלו במילוי: “לחגב” לצד דמות קשת; “לנתניהו בן יאש” תחת עיטור רימונים; “לידעיהו [בן] אשא“; “לנרא“; ועוד.  נמצאו גם 17 חותמות למלך, ו450 שברי צלמיות (!!!). הכל נחתם טוב תחת הקרדו המזרחי.

בשלהי בית שני: עברה פה האמה הנמוכה, ונמצאו מקוה קטן ואגנים מטויחים. אם היתה בניה היא פונתה לחלוטין בתקופה הרומית.

*העותמאנים שתלו צינור חרס באמה.

בתקופה הרומית: הושתת פה הקרדו המזרחי, עג מילוי הכולל קרמיקה של לגיון 10, והמטבע המאוחר ביותר מימי הדריאנוס (! מלמד שהכול הושתת בראשית מ2, ולדעת החופרים כבר מ120!!) . רוחבו היה 11 מ ונמצאו 46 מ ממנו. משני צידיו סטוים ובצד המערבי חנויות. רוחב כולל 24 מ (זהה לקרדו המערבי!). הסלע ממערב נחצב ונוצר מצוק בגובה 10 מ. נחשפו 8 חנויות. הקירוי היה עם כותרות קורינתיות שהתגלו בשימוש משני בתקופה המוסלמית. יצאו מהקרדו שני רחובות לכיוון מזרח, כיוון הכותל.

• בממצא העצמות גם 60 אחוז של חזיר(!).
• הסטיו המזרחי רוצף פסיפס בת הביזנטית. בפינת הצומת הדרומית בסיס עמוד בחתך לב.
• הקרדו המזרחי כנראה נקבע כאן כחדש,  במקום להשמיש מחדש את הרחוב הצמוד לכותל המערבי, אולי כי רחוב הכותל המערבי היה מלא אבני הכותל לאחר שנת 70. עם זאת הרחוב מקביל באופן מדויק לכותל!, וכנראה מלמד שהר הבית אכן היה בעל פונקציה בתקופה הרומית.
• הקרדו המזרחי הכיל שני טורי עמודים, למרות שבמפת מידבא מופיע רק אחד. והוא רחב כהמערבי, למרו שבמפת מידבא הוא מופיע כצר יותר. לדעת וקסלר-בדולח זה נעשה כדי להאדיר את הקרדו המערבי, שהוסף בת הביזנטית גם לצרכים ליטורגים. לדעתי זה נעשה בשל קונבנצית התיאור של מפת מדבא – הקרדו במפת על, והשאר במבט צד.

בתקופה המוסלמית נבנה מבנה גדול שנגס בחצי המערבי של הרחוב. הוא הושמש גם בימי הצלבנים,  ובימי העותמאנים צומצם הרחוב עד 2.5 מ. בימי המנדט, 4 מ מעל. המפלס הרומי, רוצפה הסימטה מחדש.

ביבליוגרפיה

הכותל המערבי. אריאל 180-181.

קדמוניות 140

Wexler-Bdolach sh. et. al. 2012. Layers of Ancient Jeruslaem. BAR 38/1.